איך קרה שמצב הקורונה בטייוואן כל כך שונה מהרבה מדינות אחרות בעולם? מהם הצעדים שממשלת טייוואן נוקטת כדי להתמודד עם הוירוס? ומה שאר העולם יכול ללמוד מטייוואן בהקשר זה?
מיטל מרגוליס לין על השילוב בין תרבות מסורתית וטכנולוגיה מתקדמת, שמסייע לטייוואן בהתמודדות עם התפשטות הנגיף.
בחודשים האחרונים העולם מתמודד עם תופעת וירוס הקורונה שהוגדר כמצב חירום בינלאומי. אמנם נראה שבשבועות האחרונים התפשטות הנגיף נבלמת והחיים חוזרים לשגרה מסוימת, אך בדרך נגבו מחירים כבדים – חברתיים, כלכליים, תרבותיים, ויותר מכל, אנשים ששילמו בבריאותם ובחייהם.
אחד הדברים המעניינים הוא שבעוד שמדובר בתופעה גלובלית, אנחנו רואים איך מדינות, תרבויות וממשלות שונות מגיבות בצורות שונות לתופעה, ומוצאות דרכים משלהן להתמודד איתה. אחד המוקדים שהכי מעניין לבחון בהקשר זה הוא טייוואן, אשר מעוררת פליאה והשתאות מצד המדינות השכנות בכל הקשור להתמודדות עם המצב.
רוצים להתחיל לתכנן את טיול החלומות לימים שאחרי הקורונה?
יש לנו עכשיו הטבות מיוחדות שלא כדאי לפספס! קראו עליהן כאן.
רקע כללי
איפה נמצאת טייוואן?
טייוואן היא אי בלב ליבה של מזרח אסיה - מזרחית לסין הגדולה, מערבית ליפן, דרומית לדרום קוריאה וצפונית לפיליפינים. היא מוקפת באוקיינוס ובשל המיקום שלה זכתה לכינוי ״הלב של אסיה״, שהוא גם הסלוגן המשמש את לשכת התיירות הטייוואנית.
אבל למרות שטייוואן ממוקמת בלב של אסיה, או במילים אחרות - בלב אזור התפרצות הקורונה - היא מפתיעה את העולם ביכולת שלה להתמודד עם הוירוס, וגורמת לכך שמדינות שונות בעולם, כולל מעצמות כמו ארה"ב, מנסות לחקור ולהבין לעומק את סוד האמנות הטייוואנית במלחמה בוירוס.
מה מראים הנתונים לגבי הקורונה וטייוואן?
נכון ל-31 למאי 2020, מתוך אוכלוסיה של 23 מיליון איש, בטייוואן נרשמו 448 מקרי הידבקויות בקורונה, שרבים מהם הגיעו מחוץ לטייוואן ולא מהידבקות פנימית. 7 אנשים בלבד מתו מהוירוס. מתוך החולים, 423 החלימו, כך שלמעשה כרגע יש בטייוואן 12 מקרים פעילים בלבד. לשם השוואה, בשכנה סין היבשתית נרשמו מעל 80,000 נדבקים, בדרום קוריאה אובחנו מעל 11,000 נדבקים וביפן מעל 16,000 נדבקים. כולנו יודעים שאפילו בישראל הקטנה נדבקו כ-17,000 איש.
הנתונים האלו די מפתיעים כשמסתכלים על המיקום הגאוגרפי של טייוואן, על העובדה שהיא מנהלת קשרים מסחריים ותיירותיים יום-יומיים עם סין היבשתית, ושהיא מחוברת ברשת ענפה של טיסות והפלגות לכל רחבי העולם.
אז איך הם עושים את זה?
קודם כל, בגלל הקרבה שלה לסין ובזכות ניסיון העבר עם מגפת הסארס ב-2003, טייוואן הגיבה במהירות והייתה אחת המדינות הראשונות שבדקה אזרחים שחזרו ממחוז ווהאן בסין - מוקד התפרצות הקורונה, עוד לפני שהייתה הודעה רשמית על התפרצות הנגיף וכשרק החלו שמועות בנושא בדצמבר 2019. כבר בינואר 2020 טייוואן החלה לבטל טיסות ולהגביל כניסות של אזרחים ממדינות מסוימות, וקצת לאחר מכן אסרה על עגינת ספינות קרוז בחופיה.
אבל כנראה שזה לא רק זה… אז נשאלת השאלה- מה העולם יכול ללמוד מטייוואן בכל הקשור להתמודדות עם המצב?
ההישג המיוחד של טייוואן נובע משילוב של גורמים שונים, ואחד המוקדים המעניינים בהקשר זה הוא השילוב בין ערכים מסורתיים לבין טכנולוגיה וערכים מודרניים. טייוואן מוכיחה כי מסורת ומודרניות לא סותרים אחד את השני אלה משלימים ומיטיבים בכל הקשור למלחמה בנגיף.
מערכת הבריאות המובילה בעולם לצד טכנולוגיות Big Data
את ההצלחה במלחמה הטייוואנית בקורונה מייחסים מומחים רבים למערכת הבריאות הטייוואנית, הנחשבת לאחת המתקדמות בעולם, ולטכנולוגיות חדשות הקשורות למערכות מידע ו-Big Data. השילוב של מערכת בריאות מתקדמת, ביטוח רפואי לכל אזרח וטכנולוגיות מפותחות מאפשר לטייוואן לפעול במהירות וביעילות הן באבחון הנגיף, הן בטיפול בו והן ביכולת למנוע את התפשטותו.
את הקרדיט למערכות המחשוב המתוחכמות אשר מסתנכרנות למערכת מידע ענקית על אודות האזרח הטייוואני, נותנים הטייוואנים לאודרי טאנג (Audrey Tang), שרה בממשלת טייוואן המפגינה כישורים מרחיקי לכת בכל הנוגע למחשוב, מערכות מידע ושפות מחשבים. אודרי טאנג נולדה זכר ועברה ניתוח שינוי מין לנקבה בשנת 2005, מה שהופך אותה לטרנסג׳נדרית הראשונה המכהנת בממשלת טייוואן. זהו נתון מעניין כשלעצמו בבחינת הקשר ההדוק בין מסורת ומודרניות בטייוואן בת זמננו, לצד חשיבותם של הידע והכישורים באיוש המשרות הממשלתיות בטייוואן.
הרצאת טד של אודרי טנג, הטרנסג׳נדרית הראשונה בממשלת טייוואן, בנושא חדשנות חברתית דיגיטלית להעצמת הדמוקרטיה
אחד המהלכים המעניינים שננקטו במרחב הדיגיטלי הוא מלחמה בפייק ניוז. כפי שכולנו יודעים, בעידן הדיגיטלי יש עודף אינפורמציה ברשתות החברתיות, בעיתונות ובטלוויזיה, ולעיתים עודף אינפורמציה, ובמיוחד כשלא יודעים את מקורה, יכול לעורר פאניקה, בלבול ואי סדר. הטייוואנים זיהו את המגמה ואחד הצעדים הראשונים שעשו הוא להוציא חוק נגד פרסום של "פייק ניוז". כך שכל עיתונאי, יו-טיובר, כתב חדשות או אזרח מן השורה צריכים לחשוב לפני שהם מפרסמים מידע הנוגע לקורונה ולוודא שהידיעה שהם מוסרים באמת נכונה. מי שעובר על חוק זה עשוי להישפט ולהיענש בקנס מאוד גבוה, שיכול להגיע עד ל-3 מיליון דולר טייוואני (כ-100,000 דולר אמריקאי). מצד שני, המדיה הטייוואנית דואגת למסור כל הזמן מידע רלוונטי ושימושי, כמו מפה של בתי מרקחת בהם ניתן להשיג מסכות, או תקשורת שקופה ועקבית בין נציגי הממשלה לבין האזרחים.
טייוואן השתמשה בקדמה הטכנולוגית גם בהיבט הבריאותי. ביטוח הבריאות הטייוואני, שבסקרים שונים זכה בתואר "ביטוח הבריאות הטוב ביותר עבור האזרח", מחייב כל אדם להחזיק בכרטיס בשם "jianbao". במצב שגרה זהו הכרטיס שאיתו הולכים לרופא ובאמצעותו רוכשים תרופות, בדומה לכרטיס של קופת חולים בישראל. אך בימים אלו הכרטיס הזה מרחיב את תפקידיו כדי לנהל את מגפת הקורונה גם ברמת הכלל. כך למשל, הוא מסונכרן עם כל בתי המרקחת שמוכרים מסכות פנים ומסייע לפקח על כמות המסכות שכל אדם רוכש, כדי לווסת את הקניות הפרטיות לפי כמות המסכות המיוצרת ולמנוע מצב שבו יאזלו כל המסכות בטייוואן. במקביל לכך, טייוואן הגדילה בצורה דרסטית את קצב ייצור מסכות הפנים, עד כדי כך שבחודש אפריל טייוואן תרמה כ-10 מיליון מסכות פנים לארה"ב ולמדינות שונות באירופה – מהלך שזיכה אותה בחשיפה בינלאומית ניכרת.
כרטיס הג'יאו-באו מסונכרן גם עם ביקורת הגבולות בשדה התעופה, ומאפשר לבצע רישום מסודר של כל המעברים הבינלאומיים שכל אזרח טייוואני ביצע לאחרונה. גם הטלפונים הסלולריים של אזרחים טייוואנים בבידוד נמצאים בימים אלה תחת מעקב. בנאומו מה-14 למרץ ציין ביבי נתניהו כי טכנולוגיה זו אומצה בטייוואן ובזכותה מצליחה המדינה להילחם בהצלחה בקורונה. מספר ימים לאחר נאומו נכנסה טכנולוגיה זו לתוקף גם בישראל, אך בעוד שבישראל עורר צעד זה ביקורת ושיח פורה על אודות הפגיעה בדמוקרטיה והפגיעה בפרטיות היחיד, הטייוואנים אומרים כי ה״מטרה משרתת את האמצעים״ ומסכימים פה אחד כי זה הדבר הנכון לעשות - הבריאות חשובה יותר מהפרטיות. רבים בטייוואן אף מציינים כי לא מתבצע מעקב אחר תוכן הטלפון, אלא רק אחר המיקום, והם סומכים על הממשלה כי לא נעשה שום שימוש לרעה במידע על אודותיהם.
מה שנתניהו לא ציין בנאומו על המודל הטייוואני להתמודדות עם וירוס הקורונה, הוא שבטייוואן אפשר לראות שגרת חיים שפויה: אנשים הולכים לעבודה, ילדים הולכים לבתי ספר, אנשים מבלים במסעדות והחיים שלנו מתנהלים כמעט כרגיל. בכל יום אני מופתעת מחדש לראות כיצד הטייוואנים מצליחים לשמור על איזון בריא בין השגרה השלווה לבין ערנות ותשומת לב לפרטים הקטנים בכל הנוגע לווירוס הקורונה. נראה כי בנוסף לטכנולוגיות, ישנם אלמנטים תרבותיים המשחקים לטובת טייוואן, ולמרבה האירוניה הם קשורים דווקא במסורת הסינית הקדומה ובערכים המיוחסים לאדם אחד ששמו הולך לפניו - קונפוציוס, אשר אמר כי ״בני אדם מטבעם דומים זה לזה, אך נבדלים זה מזה במנהגיהם״.
קונפוציאניזם בעידן הדיגיטלי
המאות השישית והחמישית לפנה״ס ידועות בהיסטוריה הסינית כ״תקופת האביב והסתיו״ - שנים שבהן המוסר האנושי הידרדר, והערכים המוסריים של השליטים הוחלפו בתשוקות, בדאגה לאינטרסים אישיים, ובכאוס בדרגים הגבוהים בחברה. תקופה שחורה זו התאפיינה במלחמות שפרצו חדשות לבקרים בגזרה הסינית, אשר באותם שנים כונתה ״כל אשר תחת השמיים״. באותן שנים החל קונפוציוס בחיפוש הפתרון המעשי לכאוס החברתי, והשפעתו חיה ונושמת גם אלפי שנה אחרי מותו בעולם המזרח-אסיאתי של המאה ה-21.
התרבות הטייוואנית בת זמננו נשענת במידה רבה על משנתו של קונפוציוס, אשר עסק ביציבות החברה והשלטון, במוסר ובהשכלה. יום הולדתו של קונפוציוס נחשב לחג לאומי בטייוואן עד היום - ״חג המורים״. אחת השאלות שהעסיקו את קונפוציוס הייתה האופן שבו צריכה חברה להתנהל כדי שתהיה יציבה והרמונית. תלמידיו הרבים השאירו אחריו ספר, ״מאמרות קונפוציוס״, ומתוכו אנו יכולים ללמוד על הלך הרוח של החברה שאליה הטיף המורה הסיני הראשון ועל הערכים המרכזיים שעליה אמורה להתבסס החברה האנושית.
בהדרכות שאני מעבירה לתיירים ואנשי עסקים בטייוואן אני תמיד מדגישה שכדי להבין את טייוואן בת זמננו חייבים להבין את הלכי הרוח של תורתו של קונפוציוס, אשר מעצבים את חיי היום-יום המשפחתיים, היחסים בין המורה לתלמיד בבתי הספר, רשת הקשרים בארגון והתרבות העסקית הטייוואנית. ברצוני לטעון כי גם ההצלחה היחסית של טייוואן בהתנהלות מול נגיף הקורונה קשורה במידה רבה לערכים שעליהם החברה נשענת ועל משנתו של קונפוציוס.
אחד הנושאים המרכזיים שהדגיש קונפוציוס במשנתו היה חשיבות המומחה והמשכיל בחברה. בתפיסה הקונפוציאנית איש המוסר שאמור להנהיג את העם הוא בהכרח גם אדם בעל ידע והשכלה. תפיסה זו מהדהדת גם בטייוואן בת זמננו, אשר בה האדם המשכיל, האקדמאי, המומחה ובעל הידע זוכה ליוקרה רבה. גם אם נתבונן בממשלה הטייוואנית נראה כי מי שמאיישים את עמדות המפתח בימים אלו זכו ללגיטימיות בשל הידע העומד לרשותם והיכולת שלהם להשתמש בו כדי להנהיג את העם. לדוגמא, נשיאת טייוואן, צאי יינג וון, מחזיקה בדוקטורט בכלכלה מאוניברסיטת לונדון, וראש משרד הבריאות צ׳ן שי-ג'ונג הוא רופא במקצועו אשר כיהן בעבר גם כנשיא האוניברסיטה לרפואה בטייפה.
טייוואן בת זמננו היא חברה דמוקרטית-נשיאותית שהממשלה שלה נבחרת בבחירות דמוקרטיות בכל ארבע שנים. כמו בכל חברה דמוקרטית, גם בה ישנן מפלגות שונות, דעות פוליטיות שונות ואינטרסים שונים, אך בימים אלו של משבר ותחושת סכנה אפשר לראות כיצד החברה הטייוואנית נשמעת להוראות של הגבוהים בהיררכיה מבלי להטיל ספק באמינותם ובחשיבותם. סקרים אשר בוצעו לאחרונה בטייוואן מצאו כי 88% מהאזרחים מרוצים מההחלטות שמקבלת הממשלה ומהדרך שבה טייוואן מתמודדת עם נגיף הקורונה.
כל אלו מתחברים גם לרעיונות של סולידריות חברתית אשר מורגשים בימים אלו בטייוואן בכל הקשור לבידוד ביתי, חבישת מסכות ודיווח מידי על סימפטומים. משיחות שלי עם חברים ובני משפחה טייוואנים מצאתי כי מערכת הפיקוח החברתי בחברה זו היא נוקשה ביותר: מלבד העונש והקנס שמקבל מי שמפר את החוקים, ישנו גם עונש סמוי יותר - עונש חברתי שסופג מי שמפר את הסדר החברתי, והרצון להימנע ממנו נחשב כשלעצמו לסיבה טובה מספיק להישמע להוראות. רבים מהטייוואנים מציינים לדוגמה כי בעלייה לרכבת התחתית הם ישימו מסכה גם מתוך נימוס, אך גם בשל הפחד לספוג מבטים מאחרים אשר יתפסו אותם כ״לא אחראים״. אין פלא כי המסכות נחשבות בימים אלו למצרך המבוקש ביותר בקרב הטייוואנים, ורבים יעמדו בתור כדי לרכוש אותן.
גם ההבחנה בין תרבויות ״אינדיבידואליסטיות״ לבין תרבויות ״קולקטיביסטיות״, אשר נחשבת לאחד מאבני היסוד של האנתרופולוגיה, באה לידי ביטוי בכל מה שקשור בהתמודדות של כל מדינה עם נגיף הקורונה. אפשר לראות שערכים כמו סולידריות חברתית ומשמעת, שמאפיינים תרבויות קולקטיביסטיות בכלל ותרבויות הנשענות על ערכים קונפוציאניים בפרט, מסייעים מאוד להתמודד עם תופעות מהסוג הזה. אדם שמרגיש אפילו מעט רע יילך להיבדק מיד, ובינתיים נמנע ממקומות הומי אדם כדי לא להדביק אחרים. מי שנושא סיכוי להדבקה, אפילו הקטן ביותר, ידאג לבודד את עצמו בתנאים מחמירים. נוסף על כך, הציבור מקבל בהבנה רגולציות שונות שקובע משרד הבריאות הטייוואני ומשרדים ממשלתיים שונים ומקפיד להתנהל לפיהן.
ההיררכיה שבימים אלו מתקבלת באהדה בטייוואן מתחברת לרעיונות של החברה שאליהם הטיף קונפוציוס. בחברה האידאלית האדם יודע בכל סיטואציה חברתית את מקומו בהיררכיה ולמי צריך להישמע. מי שעומד במעלה ההיררכיה, המנהיג, מחזיק ברמה האידאלית את רעיון המוסר שאליו הטיף קונפוציוס ועליו מוטלת המשימה להחזיק את הסדר וההרמוניה בחברה. אחד הציטוטים הידועים של קונפוציוס הוא ״מעלותיו של שליט בעל לב אציל הן כמו הרוח, ואילו מעלותיהם של אנשים רגילים הן כמו העשב: כאשר הרוח חולפת על פני העשב, העשב מתכופף”.
אין בכוונתי לטעון כי החברה הטייוואנית שרויה כבר באידיאל הגבוה ביותר. גם היא חווה משברים חברתיים, אשר אדון בהם בהרחבה בפוסטים נפרדים. אך כן ברצוני לטעון כי מקרה וירוס הקורונה והמשבר העולמי שהתפתח בעקבותו מעלים שאלות רבות על אודות הקשר בין ממשל לחברה, בין המנהיג למוסר, ועל המידה שבה אנו באמת סומכים על המנהיגים שלנו ביום-יום בכלל וברגעי משבר בפרט.
מוזמנים לצפות בסרטון של מיטל מרגוליס לין, על החיים בטייוואן בצל הקורונה ומה העולם יכול ללמוד מטייוואן בהקשר זה:
מתכננים ביקור בטייוואן ורוצים להפיק ממנו את המירב?
מתחילים פרויקט הקשור בטייוואן וזקוקים לייעוץ והכוונה?
מעוניינים לשלב בטיול שלכם סיור תרבות מעמיק עם מיטל מרגוליס לין?
לכל עניין ושאלה אנחנו מזמינים אתכם ליצור איתנו קשר.
מאחלים לכולם בריאות איתנה
Comments