אי הסחלבים - חלק א'

מאת: אריאל (ארי) קורנמל

יָשוב במטוס דורניר דו מנועי בעל 19 מקומות ישיבה, הגעתי בתוך 20 דקות מטאידונג שבמזרח טייוואן לאי קטן ומיוחד – אי הסחלבים, Orchid Island, הקרוי על שמו של סחלב לבן הגדל בו. בלשון בני טאו נקרא המקום “Pongso no tao” - "האי של האנשים", ובסינית לָניוּ (蘭嶼Lán yǔ) – אי הסחלבים. חייתי בו כחודשיים וחצי כחלק משהות בת שנה בטייוואן, אליה נסעתי בפעם השנייה כדי לשפר את הסינית שלי. רציתי לחיות עם טייוואנים ובה בעת להכיר גם מקומות חדשים ומיוחדים. אי הסחלבים ענה על כל הציפיות.

האי ממוקם כ-63 קילומטרים מזרחית לקצה הדרומי של טייוואן והוא מקום מושבם של בני שבט טָאוֹ (או達悟Dá wù שפירושו: "האנשים"), ומוכרים גם כ-יָאמִי, השם שנתן להם האנתרופולוג היפני Ryuzo Torii, הראשון שחקר אותם בסוף המאה ה-19. זהו אחד מכ-15 שבטים ילידיים המוכרים על ידי ממשלת טייוואן, תלוי איך סופרים. לפי ספירה אחרת, הכוללת גם תת-קבוצות שהתפצלו משבטים אחרים, יש כ-17 שבטים המונים יחדיו כחצי מיליון אנשים המהווים כ-2% מאוכלוסיית טייוואן. המחקר העדכני מעריך שמוצאם האתני של בני טאו הוא בארכיפלג באטאן שבצפון הפיליפינים, מאחר ושפתם דומה ב60% ללשון Ivatan, וזקני טאו יכולים לדבר עם אנשי איוואטאן ללא כל בעיה. ההערכה היא שלפני כשמונה מאות שנים אבותיהם יצאו מאיי באטאן ואחרי שייט של כ-100 ק"מ הגיעו לאי הסחלבים.

איש טאו בלבוש מסורתי

אנשי טאו מתפרנסים בעיקר מדיג וחקלאות. הדג המעופף הוא בו זמנית מרכיב מזון עיקרי בעונתו – בין פברואר למאי, אז זרם הקורושיו (Kuroshio) הזורם צפונה מכיוון הפיליפינים מביא איתו דגה עשירה ובראשה הדגים המעופפים - ומרכיב חשוב בזהותם התרבותית, שביטויים אמנותיים שלו אפשר לראות בכל מקום. הם מגדלים טארו, מעין תפוח אדמה סגול שגדל בטרסות מוצפות מים, כשהטארו של האי נחשב לטוב ביותר בטייוואן. עיזים רועות ומסתובבות באופן חופשי בכל רחבי האי. הן משמשות לאכילת בשר בלבד אבל נשחטות רק באירועים מיוחדים. כמו בני השבטים האחרים בטייוואן, בני הטאו קיבלו עליהם את הנצרות לפני כמה עשרות שנים. לפני כן האמינו בעולם המאוכלס ברוחות ובאלים רבים והיום אמונתם היא שילוב של הנצרות ואמונותיהם העתיקות. כנוצרים הם מגלים יחס מיוחד לישראלים וליהודים בכלל.

חלקת טארו

חברת הטאו היא חברה שוויונית, חסרת הירארכיה חברתית. התפיסה הבסיסית היא של עצמאות – עצמאות האדם הפרטי, עצמאות המשפחה ועצמאות הכפר. אין להם ראש שבט, אך יחד עם זאת ישנו מעין ראש מועצה לאי שנבחר ע"פ חוקת טייוואן. אין הירארכיה מוגדרת, אלא סניוריטי של זקני הקהילה על פני צעירים יותר, או אחים גדולים על פני אחיהם הצעירים, והחלטות חשובות מתקבלות בישיבה של זקני הקהילה. בקבוצות העבודה השונות יש סניוריטי של מי שנחשב בעיניהם לטוב ביותר בתחום שבו הם עובדים – כך למשל קבוצת בוני סירות יבחרו מביניהם את מי שנחשב לטוב ביותר בבניית סירות והוא ישמש כמנהל העבודה. כך תעשה גם קבוצה הבונה בית או קבוצת דייגים היוצאים לדוג יחדיו, אלא שלאותו מנהל ניתנת הסמכות להחליט ולפקוד רק בתחום בו עוסקת הקבוצה ואין לו כל סמכות בעניינים אחרים. סכסוכים נפתרים בשיחה בין ראשי המשפחות המסוכסכות. כששאלתי: "ומה קורה כשהמשא ומתן לא עולה יפה, מה עושים?" התשובה הייתה: "ממשיכים לדבר עד שמצליחים לשכנע".

אנשי שבט טאו מלַנְיוּ הם גם סמל למאבק הארגונים הירוקים כנגד הקמת כורים גרעיניים בטייוואן, זאת בשל מחאתם נגד הטמנת הפסולת הגרעינית של טייוואן במתקן שהוקם בקצהו הדרומי של האי בנקודה הקרובה ביותר ללניו הקטן – האי שממול, בשנת 1982. בטייוואן פועלים שלושה כורים להפקת חשמל והיתה כוונה להקים כור רביעי אך היא בוטלה בשל מחאה ציבורית רמה בעקבות אסון פוקושימה. המפגינים הירוקים לבשו חולצות טי עם צילום של בני לַנְיוּ בלבושם המסורתי – כיסוי חלציים מינימליסטי בצבע לבן – ולידם סירות הקאנו המפורסמות שלהם. תושבי לַנְיוּ טוענים שהקמת המתקן נעשתה בדרכי רמייה ושנאמר להם שמה שמוקם שם הוא מפעל לשימורי דגים. רק לאחר מעשה - בשנת 1987 - הבינו כי רומו ולמעשה מוטמנות שם חביות של פסולת גרעינית. התושבים טוענים שבמשך השנים היו דליפות של חומר רדיואקטיבי וכי מספר חולי הסרטן בקרבם עלה באופן ניכר. הם גם חוששים מהפגיעה בדגה שהיא עיקר מזונם ופרנסתם. התושבים מעולם לא הפסיקו את מחאתם והם קיבלו הבטחה כי אתר הפסולת יסולק, אך זה עדיין לא קרה. בעיה נוספת שמטרידה את תושבי האי אך ממש לא מייחדת אותם, היא הפסולת השוטפת את החופים. כמות הפלסטיק הנשטף אל החופים היא עצומה. מדי פעם מתארגנים התושבים למבצעי ניקוי אבל זהו מאמץ סיזיפי. הים מזוהם והוא ממשיך ופולט פסולת אל חופי האי, פסולת שמגיעה לטענתם בעיקר מסין.

ילדי גן מנקים את החוף

ה"טאטארה" – אותן סירות מפורסמות דמויות קאנו (שכן קאנו אמיתי עשוי מבול עץ אחד ואילו הסירות שלהם בנויות מכמה חלקי עץ), צבועות תמיד בצבעים המסורתיים – שחור לבן ואדום ומקושטות בחרטומן וירכתיהן בנוצות תרנגול. דפנותיהן מאוירות בסמלים משלושה טיפוסים: קרוב לחרטום ולירכתיים ישנם עיגולים המייצגים עיניים - אלה עיני הסירה המסייעות לדייגים לנווט את הסירה. צורות זיגזג כמו האות M מייצגים את גלי הים, ובין שתי הצורות הקודמות מאוירות דמויות אדם. לבני הטאו יש טאבואים שונים ביחס לסירות כמו למשל שלזרים אסור לגעת בהן. הסירות נבנות ביד והן חלק מטקס חניכה גברי. עם סיום בנייתה של סירה, מתקיים טקס מסורתי רב משתתפים בו נושאים אותה הגברים על כפיים אל הים, לבושים בלבושם המסורתי הכולל כיסוי חלציים ומעין וסט, וזורקים אותה באוויר מספר פעמים עד שלבסוף מניחים אותה במים. הטקס מסתיים במשתה חגיגי שלכבודו נשחט חזיר ובעל הסירה מכבד בו את כל הכפר.

סירות הטאטארה

ובחזרה לאי - אי הסחלבים הוא אי וולקני ובו תשעה הרים (הפסגה הגבוהה ביותר בגובה 552 מטר) ושטחו הכולל הוא כ-45 קמ"ר. רוחבו של האי בנקודה הרחבה ביותר הוא כ-5 קילומטר ואורכו כ-12. תושביו חיים על הרצועה הצרה והנמוכה שבין ההר לים, ויש בו רק שני כבישים – הכביש ההיקפי באורך של כ-43 קילומטר וכביש רוחב החוצה את האי בחלק הכי צר שלו תוך טיפוס על ההר. בראש ההר יש תחנה מטאורולוגית עם תצפית נוף יפה. באי 35 מיני צמחייה ייחודיים לו ובראשם הסחלב הלבן שהקנה לאי את שמו. יש בו פרפרים ענקיים המגיעים לקוטר 20 סנטימטר, וייצוג שלהם נמצא בתאורת הרחוב באי המקושטת בפרפרים גדולים כאלה. בסביבת האי חיים גם צבי ים ירוקים, וכמובן, הזכרתי את הדגים המעופפים שאפשר לראות בהגעה בספינה ושמככבים גם בצלחות המסעדות. המקומיים נוהגים לייבש אותם במתקנים מיוחדים שנראים כמו מתקני ייבוש כביסה בהם הדגים תלויים שורות שורות.

ייבוש דגים

הבנייה באי נחלקת לשני סוגים – הבנייה המסורתית, והבנייה המודרנית, שקיימת רק כחמישים שנה. מאחר והאי ממוקם באזור טרופי מוכה טייפונים (מדי שנה יש באוקיינוס השקט כ-13 טייפונים בממוצע, מהם כ-5 בממוצע מגיעים לטייוואן), פיתחו המקומיים בנייה ייחודית של בתים השקועים בתוך בורות, כשרק גג המבנה בולט מעל פני השטח. הם בונים אותם בשיפוע שבמורד ההר כך שמערכת ניקוז מזרימה את מי הגשמים היורדים אל הבורות ומנקזים אותם אל הים. בבנייה המסורתית, לכל משפחה יש למעשה שלושה מבנים: Pazakwak - המבנה הגדול יותר הוא זה השקוע בתוך הבור, אין לו חלונות ובתוכו תנור אפייה עם ארובה. בנוסף למבנה הזה יש מבנה קטן יותר מעל פני השטח, והוא מיועד לימים נוחים יותר מבחינת מזג האוויר. פעמים רבות אפשר לראות אבן שטוחה ניצבת בסמוך לבית המסורתי מחוץ לבור, והיא משמשת משענת לבעל הבית כשהוא יושב בחוץ. המבנה השלישי נקרא טאגקאל (Tagakal) או לִיאָנגטִינג בסינית, והוא מעין מרפסת מוצללת שבני המקום אוהבים לישון בה בלילות חמים. במרבית הכפרים ניתן לראות זה לצד זה בניה מסורתית ולידה בניה מודרנית. בני המשפחה בנו בית מודרני ליד הבית הישן מבלי שנטשו את הישן לחלוטין, משום שרבים מבני הדור המבוגר עדיין אוהבים לגור במבנה המסורתי. למשל, בכפר אִיוָאלִינוֹ (יה אין, Yeyin, בסינית) שבמזרח האי - מיד כשיורדים מהכביש החוצה היורד מההר ופונים ימינה – יש חלוקה ברורה מאוד בין מחצית הכפר הבנויה בניה מסורתית למחצית הבנויה בניה מודרנית.

בנייה מסורתית לצד בנייה מודרנית

אם תבקרו באיים אחרים של טייוואן, כמו גרין איילנד או איי ארכיפלג פֶּנְגהוּ (澎湖Pēnghú), תמצאו שם טייוואנים בני האן - קבוצת הרוב בטייוואן, והמראה הכללי של אותם איים דומה למראה הערים הטייוואניות הטיפוסיות, כך שלא תמצאו הבדל ניכר בין אותם איים לבין האי המרכזי. לא כך אי הסחלבים, השונה מכל מקום אחר בטייוואן. שבט טָאוֹ הינו היחיד מבין שבטי טייוואן שכל כולו חי מחוץ לאי המרכזי. תושבי האי מונים כ-4000 איש המתגוררים בשישה כפרים, שמתוכם כ-3000 הם בני טאו והשאר טייוואנים שהגיעו לצורך עבודה כמורים או עובדי חברת החשמל וכד'. בחמישים שנות הקולוניאליזם היפני (1895-1945) היה האי סגור ומסוגר ונחשב למעין שמורת טבע אנתרופולוגית. גם לאחר הקמת טייוואן ב-1949 נשאר האי סגור למבקרים מן החוץ ורק בשנת 1967 נפתח, כך שבמידה רבה השתמרה בו התרבות המקומית. לא תמצאו בו רמזורים וגם לא בתי קולנוע. לא רשתות מזון, לא מסעדות מפונפנות וגם לא בתי מלון גדולים. הרשת היחידה שיש לה ייצוג באי היא 7Eleven וגם היא הקימה שם את סניפה רק בספטמבר 2014. כשאני הייתי שם, כחצי שנה אחרי שנפתח הסניף, הוא נחשב לאטרקציה עבור המקומיים ובתקשורת הטייוואנית דווחה פתיחתו בהרחבה.

בחלק הבא של סדרת הכתבות אספר על הביקור באי הסחלבים כתיירים – איך מגיעים, איך מתניידים על האי, מה כדאי לראות, ועוד.

מתכננים ביקור בטייוואן ורוצים להפיק ממנו את המירב?

מתחילים פרויקט הקשור בטייוואן וזקוקים לייעוץ והכוונה?

מעוניינים לשלב בטיול שלכם סיור תרבות מעמיק עם מיטל מרגוליס לין?

לכל עניין ושאלה אנחנו מזמינים אתכם ליצור איתנו קשר.